להגשים חלום ולהיות רזה... 

במסע החיים שבו  אני צועדת

חוויתי והרגשתי...

רגעים...ימים...חודשים...שנים

מחבקים יותר ומחבקים פחות

נפלתי לתוך בורות ונתקלתי במהמורות...

יצאתי מהם לעיתים רק כדי לקחת נשימה...

לעיתים הראש בצבץ...לעיתים בקושי...

ולעיתים יצאתי שלמה וזקופה...

כולי עם חיוך ותחושה בטוחה...

והמשכתי בדרך עם העוצמות וההתחדשויות...

חוויתי שינויים לא מעטים בחיי

ובדרך רכשתי ולמדתי הרבה שיטות...כלים...

שסייעו לי בשינויים... ואפשרו לי...

טיפולים עצמיים...חקירה...למידה פנימית...

וגם מפגשים עם מטפלים שתמכו

וליוו אותי בדרך...

בזכות הצלילה לעומק...

ההסכמה לצאת מאזורי הנוחות...

לעמוד מול הפחד...לעבור דרכו...

הצלחתי לחוות שינויים בחיי...

השינויים לא תמיד היו קלים ופשוטים

אך כשהם כבר התרחשו

חוויתי חופש גדול

וחיבור אל הלב ואל האמת שלי...

חוויתי את המקום שלי...

בצד העבודה הפנימית שעשיתי

היה משהו שתמיד ליווה אותי

וביקשתי לשנות...

המשקל שלי...

החלום שלי היה...

להיות רזה...

לא שמנה...

עשיתי וניסיתי כמעט את כל הדיאטות האפשריות...

הרגשתי שאני כמו אקורדיון...עולה יורדת...

הבנתי שהדרך לירידה היא לא רק באכילה ...

התבקשתי להיות גם בתהליכים פנימיים...

להעמיק פנימה ולגעת בהרבה כאבים...

בשלב מסוים הירפתי מהכול

ובחרתי..

שלא להיות יותר בדיאטה...

והמשכתי בתהליכים...

הדבר לא היה קל

ומצאתי את עצמי עולה במשקל...

חברות עברו ניתוחי שרוול

ואני התבוננתי בהן במעין סלידה...

ואמרתי לעצמי...

אני אצליח לרדת לבד...

שנתיים התבוססתי בתוך זה...

והמשקל המשיך ועלה...

ואז כמו משום מקום...

הגיעה הידיעה...כמו "פאנש" בבטן...

לעשות ניתוח לקיצור קיבה...ויהי מה...

למרות כל מה שהרגשתי קודם

וכול מה שחשבתי...

החלטתי...

אני יוצאת לדרך הזו...

הנחישות שלי בעניין הייתה

מעל מאה אחוז...

ששום דבר לא יעצור אותי...

לא יחסום אותי...

לא יעכב אותי...

החלטתי שעד ליום הולדתי המתקרב

אהיה רזה יותר...

יצאתי לדרך...

היום אני שנתיים וחצי אחרי...

שומרת על משקל שמתאים לי...

להיות בו...

אני שמחה ומאושרת

כשאני מסתכלת במראה...

אוהבת יותר ויותר חלקים בגופי...

ויש פעמים שאני אפילו "עפה" על עצמי ומחמיאה...

"נכון שאני נראית מליון דולר"....

זו הדרך שאני בחרתי...

ואין זה אומר שהיא הדרך

שנכונה ומתאימה לכולם...

מה שחשוב...

שאני התחברתי

לאמת שלי וללב שלי

והלכתי עם זה...

וזה העיקר...

לעשות מה שמתאים

לא מה שאחרים אומרים לי וחושבים....

זה בסדר להקשיב לאחרים

אך הכי הכי

זה להקשיב ללב...לעצמי...

ולצעוד בדרך שלי...במסע שלי...

כן ...המסע ממשיך...

הוא משנה פנים וצורה...

מתווספים לו צבעים צלילים ...

תובנות אחרות

חדשות וגם ישנות ומתחדשות...

אך זהו המסע שלי

עם החיבור ללב שלי...